תחרויות שיט נכללו בתוכנית המשחקים האולימפיים בקיץ בשנת 1900 באולימפיאדה בפריס. מאז, ספורט זה נחשב לאולימפי באופן מסורתי. בתחרויות משתתפים יאכטות מסוגים שונים ומשחקים 10 סטים של פרסים.
ההיסטוריה של השתתפותם של יאכטות רוסיות באולימפיאדה מתחילה בשנת 1912, אז ארצנו זכו במדליות ארד במשחקים בשטוקהולם. ספורטאים סובייטים החלו להשתתף בשייט אולימפי בשנת 1952, וכבר בשנת 1960 הם זכו במדליית זהב בשיעור הכוכב ובמדליית כסף בשיעור פין. בסך הכל, לאורך ההיסטוריה של המשחקים האולימפיים, הוענקו 28 מדליות רוסיות ליאכטות רוסיות וסובייטיות, מתוכן 7 זהב.
הסוגים והגדלים של יאכטות שיט המשמשים באולימפיאדה משתנים בהתאם לעיצוב הגולן וציוד השייט. אבל כל הדגמים נבדלים בדבר אחד - היאכטות למירוצים הן בעלות עיצוב קל במיוחד, הן לא מספיק חזקות לשייט למרחקים ארוכים ואין בהן שום שירותים. אין להם תא, לא תא, וגם לא מחזיקה, והקור של הגומיות עשוי להיות נשלף. ניהול יאכטות מירוץ מסובך מהעובדה שהם יכולים להתהפך בקלות אפילו עם רוחות מתונות.
הסיווג הספורטיבי של יאכטות יוצר תנאים שווים לתחרויות בתוך כל סוג אוניות. בסך הכל נבדלים 9 כיתות יאכטות במירוצים אולימפיים. מירוצים נערכים לאורך המסלול האולימפי עם תצורה משולשת, הנבחרת בהתאם לזרמים, כיווני הרוח, תנאי מזג האוויר ומספר הספינות המשתתפות בהן. המרוצים הראשוניים נמשכים בין 30 ל 75 דקות, ועל פי תוצאותיהם, עשרה צוותים הטובים ביותר נבחרים בכל כיתות להשתתף במרוצי הסיום (מדליה). משך מירוצי המדליות הוא 20-30 דקות, הם בהכרח כוללים מסלולי מלא (תנועה ברוח) והתמודדות נגד הרוח. קו הסיום מוגדר כך שיהיה קרוב ככל האפשר למלביקים החזותיים.
אך כרגע תוכנית השייט במשחקים האולימפיים משתנה ברצינות. מאז 2016 מתכננת התאחדות השיט הבינלאומית לשחק 5 קבוצות פרסים בקרב גברים, 4 בקרב נשים ו -1 בכיתה המעורבת. עד אולימפיאדת 2012 האמיתית, מתוך 10 מערכות, שש היו גברים ו -4 נשים.
