המסורת של הדלקת הלהבה האולימפית מפיד ששטף את היבשות נולדה בגרמניה. את מירוץ השליחים האולימפי הומצא קארל דים, שהיה מזכ"ל ועדת המשחקים האולימפיים שהתקיים בברלין בשנת 1936.
הפסל המפורסם וולטר למקה יצר את פרויקט הפיד האולימפי הראשון. היא הוארה במראה פרבולית ענקית באולימפיה והועברה לברלין ב 12 יום ו 11 לילות בלבד. 3331 אנשים השתתפו בממסר, שהתגברו על שביל באורך של 3187 ק"מ.
מאוחר יותר, בשנת 1938, הבמאי הגרמני לני ריפנשטאל עשה סרט על מירוץ השליחים הזה, שכונה אולימפיה.
על פי המסורת, הלפיד האולימפי נשא על ידי רצים, אך לעיתים נהגו להשתמש בשיטות תחבורה אחרות כדי להזיז אותו. הוא הועבר בספינה, במטוס, בקאנו ואפילו בגמל. בדרך לאולימפיאדת מלבורן בשנת 1956, נושאי הלפידים נשאו את הלפיד על סוס, כמו שבמהלך נסיעתם נערכו תחרויות סוסים בשטוקהולם.
בשנת 1976 הלהבה האולימפית עשתה מסע פנטסטי. באולימפיה הוסב לאות רדיו ואז באמצעות לוויין הוא הועבר לקנדה. שם הפעיל אות רדיו קרן לייזר, אשר הדליקה את אש המשחקים האולימפיים החדשים.
הלפיד האולימפי ביקר גם בקרקעית הים. בשנת 2000 הוא נשא לאורך שונית המחסום הגדולה מול חופי אוסטרליה על ידי הביולוג וונדי קרייג-דאנקן. הלפיד בער בצורה מושלמת מתחת למים, הודות לחיבור נוצץ מיוחד שפותח על ידי מדענים במיוחד לאירוע זה.
ממסר הלפיד הארוך ביותר נקרא ברחבי העולם. זה נמשך 78 יום ונערך בשנת 2004. הלהבה האולימפית עברה מיד ליד 11, 400 נושאי לפידים. הוא כיסה מרחק של 78, 000 ק"מ. במהלך ממסר הלפידים העולמי, הלהבה האולימפית ביקרה לראשונה באפריקה ובדרום אמריקה. הוא הובל בכל הערים בהן נערכה בעבר האולימפיאדה. מירוץ ממסר הפיד החל והסתיים באתונה, שם התקיימו משחקי הקיץ 2004.
