בשנת 1988 אירחה סיאול דרום קוריאה את אולימפיאדת הקיץ. המשחקים הללו היו שובר שיאים מבחינות רבות: במספר המדינות המשתתפות, ספורטאים, מאמנים, עיתונאים, פרסים שזכו, מספר שירותי הביטחון והצופים. הם לא הסתדרו בלי שערוריות.
אולימפיאדת הקיץ של 1988 בסיאול הפכה למקום ה -24 ברציפות. הם התקיימו בין 17 בספטמבר ל -2 באוקטובר. על הזכות לקבלם, עיר אסיאתית אחרת התחרה בסיאול - נגויה היפנית. עם זאת, ה- IOC בחר בדרום קוריאה.
יותר מ 9, 000 ספורטאים מכ- 160 מדינות הגיעו לסיאול כדי לשחק 237 קבוצות מדליות. למרות העובדה שהשערורייה של ראשית שנות ה -80, שליוותה את האולימפיאדה בלוס אנג'לס ומוסקבה, הושארה מאחור, הדי התקופה ההיא השפיעו גם על המשחקים בדרום קוריאה. הם החליטו להחרים את צפון קוריאה. פיונגיאנג סירב לשלוח את הספורטאים שלו לסיאול, מכיוון ש- IOC דחה את הצעתו של קים איל סונג להעביר חלק מהתחרות לטריטוריה של מדינת חבר המדינות על מנת להפגין את אחדות חצי האי הקוריאני. בעוד שהשלטונות הסובייטים החליטו שלא לשלול מהספורטאים שלהם את התחרות העיקרית במשך ארבע שנים, הנהגת קובה, ניקרגואה, אתיופיה וכמה מדינות אחרות תמכו בחרם על פיונגיאנג, והעמידה את השאיפות הפוליטיות בחזית.
המצב הוחמיר מהעובדה שכשלושה תריסר מדינות לא היו קשורות דיפלומטיות עם סיאול כלל. למרות זאת, ה- IOC לא החל לשנות דבר, והמשחקים האולימפיים בקיץ XXIV נערכו בסיאול.
קמע התחרות היה גיבור האגדות הקוריאניות - הנמר אמור. כדי לנטרל את ההיבטים השליליים של טורף זה, הוא הוצג כגור נמר די חמוד ושמו חודורי. בתורגם מקוריאנית, פירושו של שם זה "טייגר בוי". המאפיין העיקרי של הקמע היה כובע לאומי קטן, חבוש באוזן אחת.
בטקס הפתיחה, רץ מרתון קוריאני בן 76, סונג קי-צ'אנג, הציג לפיד עם אש לאצטדיון האולימפי. דגל הצוות הסובייטי נשא על ידי המתאבק אלכסנדר קרלין. בסיאול הוא הצליח לזכות במדליית הזהב האולימפית הראשונה שלו.
התוכנית של משחקי הקיץ בדרום קוריאה הורחבה שוב. זה נראה טניס שולחן גדול, ספרינט אופניים ו -10 אלף מטרים לרוץ לנשים, כמו גם 11 תחומים נוספים.
היו כמה שערוריות סימום במשחקי סיאול. אירוע לא נעים היה הרשעתו של ספרינט מקנדה בן ג'ונסון בנטילת סמים לא חוקיים. הוא הצליח לעלות בהצלחה על מתחרותיו במירוץ מאות מטרים. אך לאחר הסימון שליטה, הקנדה נאלצה להחזיר את המדליה. מאותה סיבה, מרימי המשקולות הבולגריים אנג'ל גנצ'ב ומיטקו גרבלב, כמו גם מרימי משקולות מהונגריה קלמן צ'נג'רי, נשללו ממני פרסי זהב.
ניצחון אולימפיאדת סיאול היה הקבוצה של ברית המועצות, שזכתה במעמד המדליות של הקבוצה. במשחקים הקודמים, שנערכו בלוס אנג'לס, נאלצו הספורטאים הסובייטים להחמיץ בגלל חרם פוליטי. ההפסקה עברה לספורטאים רק כדי להפיק תועלת. הם הוכיחו שכמו קודם, הם כותבי טרנדים בספורט העולמי. שחקני הכדורגל הסובייטים הצליחו לזכות בזהב אחרי ילד בן 32, וכדורסלנים אחרי הפוגה של 16 שנה. בסך הכל לקחה נבחרת ברית המועצות 55 מדליות זהב, 31 כסף ו 46 מדליות ארד.
היריבה הקרובה ביותר לקבוצה הסובייטית הייתה צוות ה- DDR. על חשבונה 37 מדליות זהב, 35 כסף ו -30 מדליות ארד. שלושת המנהיגים סגרו את הקבוצה האמריקאית. התחושה של סאול הייתה ההופעה של מארחי המשחקים. הקבוצה הקוריאנית הצליחה לזכות ב -12 מדליות ברמה הגבוהה ביותר, מה שאיפשר לה לתפוס את המקום הרביעי באירוע הקבוצה.
