אז המשחקים האולימפיים בסוצ'י הסתיימו. תמיד עצוב להיפרד, וטקס הסיום היה מאוד מעניין ונוגע ללב.
אז המשחקים האולימפיים XXII בסוצ'י הגיעו לשיאם. תמיד עצוב להיפרד ולהיפרד, במיוחד כאשר אירוע כה רחב היקף מתקיים במדינת מולדתך.
דגל רוסיה בטקס הנעילה הוצא על ידי כל הספורטאים הרוסים שזכו במדליות זהב. ו -1, 000 ילדים ביצעו אז בהגעת המנון הפדרציה הרוסית. כמעט כל טקס נעילה של המשחקים האולימפיים מתחיל בכך שמוציחים בו רצי מרתון שזכו בסקי שטח. הפעם, שלושת המקומות במירוץ הנשים עברו לקבוצה הנורבגית, והגברים שעל הבמה קיבלו נציגים של רוסיה. לכן, בטקס הסגירה הזה של המשחקים האולימפיים, המנון הרוסי הושמע מספר פעמים.
הרעיון של התוכנית כולה היה כיצד נציגי מדינות אחרות רואות את רוסיה. אחרי הכל, למדינה שלנו מורשת תרבותית עשירה, ויש לנו במה להתגאות. אגב, הפעם הצלחנו לנצח את הרגע בו אחת הטבעות האולימפיות לא נפתחה בטקס הפתיחה. התוכנית כולה הייתה מרהיבה מאוד, היא הראתה את מיטב המסורות של התרבות הרוסית - זו ספרות, ובלט, ומוזיקה קלאסית של מלחינים רוסים, ואפילו מופע קרקס אמיתי.
באמצע הטקס נמסר הדגל האולימפי למדינה הבאה שתארח את המשחקים האולימפיים XXIII - קוריאה. ההמנון הלאומי, כמו גם ההמנון הרוסי, בוצע על ידי מקהלת ילדים לבושים בתלבושות לאומיות. ועל עמוד הדגל הונף דגל הרפובליקה של קוריאה. עיר הבירה הבאה של המשחקים האולימפיים תהיה העיר פיונגצ'אנג.
הרגע הנוגע ללב היה סוף טקס הסיום, כאשר הקמעות האולימפיות יצאו לאיצטדיון. דוב הקוטב, הארז ונמר השלג נופפו בכפותיהם, שלחו ברכות לדוב שהלך כבר מאולימפיאדת שנות השמונים, שהתקיימה במוסקבה. המוזיקה משיר אלכסנדרה פחמוטובה נשמעה כך שבאמת נעשה שקט ביציעים. ודוב הקוטב בסוף רק עם דמעות בעיניים פוצץ את הלהבה האולימפית.
אקורדי הסיום של טקס הסיום היו שיר פרידה בביצוע מקהלת ילדים ומוזיקה מהתזמורת הראשונה של צ'ייקובסקי. לא משנה כמה עצוב להיפרד, אנחנו עדיין לא נפרדים מאצטדיון פישט וסוצ'י. אכן, בקרוב מאוד, ב- 7 במרץ, הפתיחה המפוארת של המשחקים הפראלימפיים תתקיים.
