המשחקים האולימפיים, שהתקיימו באתונה בשנת 1896, היו המשחקים הראשונים שקשורים לתנועה האולימפית המודרנית. במובנים רבים הם נבדלו מתחרויות הספורט המאורגנות בתקופתנו, שכן באותה תקופה טרם התגבשו המסורות העיקריות של האולימפיאדה.
שאלת התחדשות המשחקים האולימפיים נדונה שוב ושוב במדינות שונות, אך רעיון זה התגשם רק בזכות מאמציו של הצרפתי פייר דה קוברטין שיצר את ה- IOC בשנת 1984. במקור תוכנן לקיים את האירוע בשנת 1900, אך המארגנים חששו שאחרי שש שנים של המתנה, העניין במשחקים ייעלם, והחזקתם תהיה חסרת משמעות. בבחירת מקום לאולימפיאדה נלקחו בחשבון מספר ערים, אך בסופו של דבר אתונה נבחרה להדגיש את הקשר של התנועה המודרנית עם העתיקה.
טקס הפתיחה נערך ב- 6 באפריל. היא, כמו בזמננו, כללה נאום קצר של ראש המדינה בו נערכו המשחקים, כמו גם את ביצוע ההמנון האולימפי. אך ישנם הבדלים: בפרט, בשנת 1896 עדיין לא הייתה שבועת ספורטאים. 241 איש הורשו להשתתף באולימפיאדה, ולא היו ביניהם ספורטאיות. התחרות התקיימה ב -9 ענפי ספורט: אתלטיקה, קליעה, התעמלות, היאבקות יוונית-רומית, שחייה, אופניים, הרמת משקולות, טניס וגידור.
במשחקים האולימפיים באתונה, הספורטאים טרם החליטו להתחלק על פי הלאום, ולכן חברי IOC נאלצו לגלות מי מבין הארבע עשרה המדינות שהשתתפו זכו במדליות בספורט מסוים שנים רבות אחר כך. הבעיה הייתה גם שקבוצות מעורבות השתתפו בתחרויות טניס. בנוסף, חלק מהספורטאים קיבלו אזרחות של מדינה אחת, אך למעשה חיו במדינה אחרת. עם זאת, ניתן היה בחלקו להגיע להסכמה ולהפיץ את המדליות, אם כי עדיין נותרו סוגיות שנויות במחלוקת.
למגינת לבם הגדולה של היוונים, באולימפיאדת 1896 המקומות הראשונים נכבשו בעיקר על ידי זרים. האמריקאים זכו בזהב בתחרויות קפיצה משולשת וזריקת דיסקוס, כמו גם במירוץ 100 ו -400 מטר, הצרפתי פול מאסון ניצח במירוץ הספרינט ובמרוץ האופניים 2000 ו 10000 מטר.בין הספורטאים הכבדים, האנגלי לאונסטון אליוט והדיין התברר כטוב ביותר. ויגו ג'נסן. גרמנים הבקיעו בתחרויות היאבקות והתעמלות, ואלפרד הייוש ההונגרי ניצח בתחרויות שחייה. היוונים זכו במדליות לניצחון בריצה, ירי מירדן אקדח ורובה צבא, ובגידור נייר כסף. בתחרויות טניס ניצחה קבוצה מעורבת-אנגלו-גרמנית.
