בשנת 1988 בירת אולימפיאדת החורף הייתה עיר שכבר מזמן חיפשה את הכבוד הזה. זו לא הפעם הראשונה שהמשחקים נערכים בקנדה. לפני כן הם התרחשו במונטריאול, ובשנת 1988 הגיע התור לעיר קלגרי.
מושב הוועד האולימפי הבינלאומי, שהוקדש לבחירת בירת המשחקים של שנת 1988, נערך שבע שנים קודם לכן, בשנת 1981. המועמדים העיקריים היו הערים קלגרי, פאלון (שוודיה) וקורטינה ד'אמפצו (איטליה). העיר האיטלקית אירחה בעבר משחקים, שאולי לא שיחקו לטובתו. במקביל צוין האפליקציה הקנדית, בין היתר, בגלל תנאי מזג האוויר הטובים באזור.
במיוחד למשחקים בקלגרי הוקמו מרכז הספורט החורף והפארק האולימפי, כמו גם מספר מתקני ספורט אחרים. זה נתן לעיר אפשרות לארח אירועי ספורט ותרבות רבים לאחר האולימפיאדה.
המשחקים נמשכו בין התאריכים 13-28 בפברואר. בסך הכל השתתפו קבוצות מ 57 מדינות באולימפיאדה. חלקם, כמו פיג'י, גואם, ג'מייקה, גואטמלה והאנטילים, שלחו תחילה את הספורטאים שלהם לאולימפיאדת החורף.
את המקום הראשון במספר המדליות בתחרויות תפס ברית המועצות. מיטב הגולשים והביאתלטים מברית המועצות הראו את עצמם. השנייה עם פיגור קל הייתה הקבוצה של ה- DDR. חזקים במיוחד היו רוכבי המזחלות והמגלשים במדינה זו.
המקום השלישי עבר לנבחרת שוויץ. גולשים ממדינה זו זכו במספר המדליות הגדול ביותר בספורט זה.
ארצות הברית ביצעה די ממוצע. הספורטאים שלהם היו רק במקום ה -9. באופן כללי, זה שיקף את יחסי הכוחות בספורט של אותה תקופה. הקבוצה האמריקאית הראתה את עצמה הכי טובה במשחקי הקיץ, במיוחד באתלטיקה.
קנדה, המארחת משחקים בשטחה, קיבלה את המקום ה -13. היא לא זכתה במדליית זהב אחת, והגבילה את עצמה לכסף וארד. במקום השני הגיעו לקנדים, הופיעו בהחלקה על דמויות גברים ונשים, וברונזה ניתנה לזוג שהופיעו בריקודי קרח ושני גולשים.
