תריסר ערים מאירופה, אסיה, אוקיאניה וצפון אמריקה טענו בתחילה למשחקים האולימפיים בקיץ XXIX. רובם בירות מדינות. המאבק על הזכות לארח את האולימפיאדה החל תשע שנים לפני המועד האחרון לפורום הספורט הגדול ביותר על פני כדור הארץ, והזוכה נקבע במוסקבה בשנת 2001 - הצבעה מכרעת התקבלה שם על ידי חברי ה- IOC.
בדיוק מחצית מערי המועמדים נכללו ברשימת ההצבעה, ולכן, על פי כללי ה- IOC, ניתן היה לצפות בהליך ארוך של ארבעה מחזורים. עם זאת, היתרון בבקשה של אחד המועמדים היה כה ברור מאליו שהכל הוחלט כבר בסיבוב השני. מתוך 105 הקולות, בירת סין קיבלה 44 בסיבוב הראשון ו -56 בשנייה. שמונה שנים לפני אירוע זה, בייג'ינג כבר ניסתה להשיג את הזכות לארח את האולימפיאדה, אך אז במאבק מר שהפסיד לסידני האוסטרלית.
בייג'ינג היא בירת סין והעיר השנייה בגודלה (יותר מ 17 מיליון תושבים) במדינה זו. התאריך המדויק של מיסודו אינו ידוע, אך גיל ההתנחלויות בעיר מתוארך לאלף הראשון לפני הספירה. הוא ממוקם באזור שטוח בו סופות חול תכופות, וזיהום אוויר של מפעלים תעשייתיים אינו משפר את המצב הסביבתי בבייג'ינג - זו הייתה אחת הבעיות החמורות ביותר במהלך אולימפיאדת 2008.
בתחרויות משחקי הקיץ XXIX שימשו כמעט ארבעה תריסר מתקני ספורט, שתים עשרה מהן נבנו במיוחד לאירוע זה. ביניהם נמצא האצטדיון הלאומי בבייג'ינג, הידוע יותר בשם קן הציפורים, ומיועד ליותר מ 90, 000 צופים. מתחם שחייה ייחודי, שכונה "קוביית המים", הוקם בסמוך לאצטדיון - במהלך האולימפיאדה נקבעו בו 25 שיאי עולם. נבנה לאולימפיאדה ואולם כדורסל חדש המיועד ל 18 אלף צופים, שלצדו סידרו מקום זמני לטורניר הבייסבול. במשחקי ה- XXIX, ספורט זה נכלל לאחרונה בתוכנית התחרות.
בנוסף לבירת המדינה, התקיימו תחרויות אולימפיות בשש ערים נוספות. כדי לקיים משחקי טורניר הכדורגל, נעשה שימוש באצטדיונים בטיאנג'ין, בקינחואדאו, בשנגחאי ושניאנג. בקינגדאו נערכו תחרויות שיט, ואדוני רכיבה הופיעו בהונג קונג.
