כמה מדינות נלחמות בדרך כלל על הזכות לארח את האולימפיאדה בשטחן. עם זאת, יש לזכור כי הזכות לארח תחרויות כה רחבות היקף אינה שייכת למדינה, אלא לעיר מסוימת. לפי אילו קריטריונים ערים אלו נבחרות ומאושרות, תושבים רבים מעוניינים מאוד.
על העיר המבקשת להגיש בקשה לאולימפיאדה לוועד האולימפי הבינלאומי לפחות 10 שנים לפני שנת התחרויות הספורט המוצעת. ההצבעה למועמד מסוים מתבצעת 7 שנים לפני האירוע. הבחירה מתבצעת על ידי סקר סודי של חברי ועדת הבחירה.
הבקשה המוגשת לתמורה היא סוג של עלון. באופן טבעי, במראה חיצוני זה בכלל לא כמו החוברות והעלונים שניתן למצוא בחנויות שונות. האפליקציה לאולימפיאדה היא פרויקט מורכב, שאמור לתאר הן את היכולות הטכניות שיש לעיר זו והן את הבסיס החומרי שלה. זה גם מציין כמה תמיכה מדינה תינתן לעיר זו. יש לצייר את הפרויקט כולו בפירוט מספיק, עם יישומים ותמונות. הוועדה, שמעולם לא ביקרה בעיר המבקשת לפני כן, צריכה לדמיין אותה באופן נפשי ולהבין האם היא באמת מתאימה לקיום המשחקים האולימפיים.
יש לצרף מסמכים המאשרים את התחייבויותיה הכספיות של העיר בכל הנוגע לשירות האולימפיאדה.
הקריטריונים הבסיסיים המוצגים בפני מבקש המשחקים האולימפיים הם כדלקמן. העיר חייבת להיות פופולרית למדי בארצה, להיות עם האקלים המתאים למשחקים המתוכננים להתקיים בה - קיץ או חורף, יש תשתית מפותחת למדי, להיות מרווחת או שיש בה שטחים גדולים המאפשרים לפרוס את אתר הבנייה האולימפי. חשיבות רבה היא גם תמיכת המדינה בישות זו.
לאחר בחינת הבקשה, ועדת ההערכה של הוועד האולימפי הבינלאומי נוסעת לאותן ערים שרוצות להיות מארגני תחרויות ספורט, ובמקום מעריכה את כל מה שמתואר ביישום. על כל מבקש, על חברי ה- IOC לערוך דוחות מפורטים בכתב עם הערותיהם, אשר יובאו בחשבון בעת ההצבעה.
על סמך כל המסמכים שהוגשו והערכה אישית של כל חברי ועדת ההערכה, נערכה רשימה של אותן ערים שיהפכו למועמדות לתואר בירת האולימפיאדה. עם זאת, רק אחד צריך להישאר המנצח.
ברגע שתאושר עיר זו או אחרת כמארגנת, הוועד האולימפי הבינלאומי מסכם עמה הסכם בכתב, אשר יוצב כהסכם על מתן שירותים לקיום תחרויות ספורט. מרגע זה יכולה העיר המארחת להתחיל להתכונן למפגש הספורטאים. אחרי הכל, יש לו הכל - הקמת מתקני ספורט, ארגון מחדש של תשתיות ובניית מה שמכונה "הכפר האולימפי" - יש עד 7 שנים.
