1996 הייתה שנת 100 שנה למשחקים האולימפיים הראשונים, ולכן רבים חשבו אתונה כמתמודדת העיקרית בבחירת בירת האולימפיאדה. עם זאת, המשחקים האולימפיים בקיץ XXVI נערכו באטלנטה (ג'ורג'יה, ארה"ב). מכיוון שהאולימפיאדה הזו הייתה יובל, החלה לקרוא לה אולימפיאדת בת המאה.
הפתיחה הגדולה של אולימפיאדת הקיץ התקיימה ב- 19 ביולי 1996 באצטדיון האולימפי, לפני הכניסה אליו נבנה מגדל מיוחד עם קערה ללהבה האולימפית. על פי הדיווחים בתקשורת, כ -3.5 מיליארד אנשים צפו בשידור החי של הטקס, שנערך על ידי 170 חברות טלוויזיה. 100 שנה למשחקים האולימפיים, כמו גם תולדות דרום אמריקה ואטלנטה היו הנושאים המשמעותיים ביותר בחדרי התצוגה של הטקס. בגמר טקס הפתיחה של המשחקים בוצע השיר "כוח החלומות" על ידי הזמרת המפורסמת סלין דיון, שנכתבה על ידיה במיוחד לאולימפיאדה. היו גם זיקוקים צבעוניים.
ספורטאים מ -197 מדינות השתתפו במשחקים האולימפיים, בהם זכו 271 פרסים ב -25 ענפי ספורט. לראשונה קבוצות בודדות באולימפיאדת הקיץ היו רוסיה, בלארוס, אוקראינה, ליטא, לטביה ואחרות.כדורגל נשים, כדורעף חופים, סופטבול, חתירה בצוות קליל ומירוצי אופני הרים הופיעו במשחקי אטלנטה.
הקבוצה הרוסית בשנת 1996 לראשונה פעלה כמדינה עצמאית במשחקי הקיץ. כשמלאה מקום שני באירוע הקבוצה הלא רשמית הפסידה הקבוצה הרוסית לנבחרת ארה"ב. אתלטים רוסים לקחו 26 זהב, 21 כסף, כמו גם 16 מדליות ארד. מרבית המדליות לנבחרת היו סייפים, שחיינים, ספורטאים ומתאבקים.
ארגון אולימפיאדת הקיץ של 1996 זכה לביקורת קשה מצד ספורטאים, פקידים ועיתונאים. במיוחד נמתחו ביקורת על כישלונות בעבודה של מערכות מידע, חוסר יכולת של מתנדבים, בעיות בארגון התנועה וכן מסחור מוגזם של המשחקים האולימפיים. אירוע חשוב היה הפיצוץ בפארק האולימפי, שאירע ב27- ביולי והעלם את האירועים האולימפיים באופן זמני. כתוצאה מהפעולה הנפוצה של פצצה שהוטמן על ידי מחבל, אדם אחד מת, 1 נוסף מת מהתקף לב, יותר ממאה אנשים נפצעו לא מסוכנים. אך עדיין, למרות האירועים הטרגיים הללו, המשחקים האולימפיים באטלנטה נזכרו בזכות הישגי הספורט.
ב- 4 באוגוסט 1996, בנוכחות יותר מ 85, 000 איש, נערך טקס סגירת המשחקים באצטדיון האולימפי באטלנטה. בחלקם המוזיקלי של הטקס לקחו חלק מוזיקאים אמריקאים מפורסמים רבים. הזוכים הוענקו במרתון הגברים שהתקיים ביום האחרון של אולימפיאדת הקיץ 1996. לפי המסורת, ספורטאים השתתפו במצעד כולם יחד, ובכך סימלו את האחדות האולימפית.
בטקס הסיום של המשחקים, נשיא IOC סמאראנש לא אמר את הביטוי המסורתי שלו, "המשחקים האלה היו הטובים בהיסטוריה." במהלך נאומו הקדיש תשומת לב מיוחדת לאיום הטרור וקרא לכבד את קורבנות הפיגוע באטלנטה, כמו גם לספורטאים ישראלים שנפטרו במינכן בשנת 1972. דגל האולימפיאדה הונמך מעמוד הדגל, והנושא האולימפי הוענק בחגיגיות לראש עיריית בירת המשחקים הבאים - סידני. טקס הסיום הסתיים בזיקוקי דינור גרנדיוזיים.
