40 שנה חלפו מאז הטרגדיה. האולימפיאדה במינכן אמורה הייתה להפוך לסמל של גרמניה המתחדשת ומדינות אחרות שהיו "אשמות" במלחמת העולם השנייה. זה לא קרה: 11 ספורטאים ישראלים הותקפו בטרור על ידי קיצונים פלסטינים, ומארגני המשחקים לא הצליחו למנוע או לעצור את הסכסוך. האם הייתה זו תאונה טרגית או קונספירציה מכוונת? עדיין אין תשובה לשאלה זו.
ב -5 בספטמבר 1972, מחבלים פלסטינים חמושים בספטמבר השחור נכנסו בחופשיות לאולימפיאדה ולקחו 11 ספורטאים ישראלים כבני ערובה. זה קרה בשעה 4:10 בבוקר. מינכן לא הייתה מוכנה לחלוטין להתפתחות כזו של אירועים: ביטחון לא חמוש, גדר דקורטיבית סביב הכפר האולימפי. קיצונים קיצוניים דרשו את שחרורם של 232 מחברי הארגון לשחרור פלסטין, שני טרוריסטים גרמנים ו -16 אסירים במערב אירופה מבתי הכלא בישראל.
ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר סירב לנהל משא ומתן עם המחבלים. שירותי החשאיות בישראל הציעו את עזרתם לשחרור בני הערובה, אך הגרמנים לא קיבלו זאת. כתוצאה מכך נהרגו כל 11 הספורטאים. נהרגו גם חמישה חמושים ושוטר גרמני אחד אנטון פליגרבאואר. ציני ככל שזה נראה, מותו של שוטר התברר כמועיל לתפיסת מה שקרה: שני העמים סבלו בידי הקיצונים, וישראל יכולה להביע השתתפות ואהדה ללא אשמה. שמות ההרוגים הישראלים: דייוויד ברגר, יוסף רומנו, משה וויינברג, אליעזר חלפין, זאב פרידמן, מארק סלבין, אנדריי שפיצר, קהת שור, עמיצור שפירא, יעקב שפרינגר.
לבקשת ישראל להשעות את המשחקים האולימפיים, השיבו הרשויות הגרמניות בשלילה. הם הניעו החלטה כזו בעובדה ש"נסיגה "תהיה משמעותה ניצחון הטרור העולמי, ציות לו. אז, הספורט נמשך למחרת. ברית המועצות לקחה בסופו של דבר 50 מדליות זהב, ארצות הברית - 33. מעניין לציין שכל "זהב" חמישי של הקבוצה האמריקאית שייך ליהודי מארק שפיץ.
פעולותיה של משטרת גרמניה להבטיח ביטחון נחשבות לאחת הפעולות הכושלות ביותר בתולדות שירותי הביטחון. האם זו תאונה? הפרסום הגרמני הסמכותי "דר שפיגל" ("המראה") מפרסם כמה מסמכים הקשורים לאירועים שלפני ארבעים שנה. ממסמכים אלה עולה כי שירותי הביון הגרמניים הוזהרו פעמיים מפני הפיגוע הממשמש ובא. עם זאת, הם העריכו את חשיבות המידע שהתקבל והיו בטוחים שקבוצת ספטמבר השחור הייתה מוכנה בצורה לא טובה ולא תוכל "להסתובב" בעיר עמוסה באורחים, ולכן הותירה אותה למקריות.
עם זאת, נודע כי "הספטמבר השחור" נעזר בניאו-נאצים גרמנים. וולפגנג אברמובסקי ווילי פול, חברי קבוצת ההתנגדות הלאומית-סוציאליסטית בגרמניה הגדולה, עבדו בשיתוף פעולה הדוק עם טרוריסטים. אולי היו אלה הדים ל"נופלים "כביכול לפני 27 שנה של הלאום-סוציאליזם. אגב, בירת בוואריה מינכן צמודה מבחינה גיאוגרפית למחנה הריכוז הידוע לשמצה. צירוף מקרים?
בארבעים השנים הבאות גרמניה מנסה להסתיר את עקבות הטעויות. בתוך כך, מודיעין המוסד הישראלי מפעיל מבצע שנקרא "זעם האל". גולדה מאיר אמרה בכנסת כי "ישראל תעשה את כל המאמצים והיכולות שאנשינו קיבלו כדי להשתלט על הטרוריסטים באשר הם." רשימת משימות עדיפות נערכה במטרה לנטרל ולא רק את ספטמבר השחור, אלא את כל רשת הטרור באירופה. כמה זמן "קיצונים" יכריחו "שלום ציבור?
קיץ 2012 מסומן על ידי המשחקים האולימפיים בלונדון. ננקטו כאן אמצעי ביטחון אדירים. הכפר האולימפי מוקף 18 קילומטרים של מחסומים חשמליים, 13.5 אלף חיילים מגינים, מוכנים יחידות רבות לאימוני כלבים, תותחים נגד מטוסים ולוחמים. מצד אחד, פרגמטיזם כזה מוצדק, מצד שני חג השלום והחברות הופך לציפייה מתוחה. האם האווירה האמיתית של האולימפיאדה תצטרך להיות נחלת העבר? חשוב להבין כי ניתן להביס את הקיצוניות רק על ידי המאמצים המשולבים של הקהילה העולמית כולה.
