לאחר הצלחת המשחקים האולימפיים הראשונים באתונה, הוועד האולימפי בראשות פייר דה קוברטין החליט לערוך את התחרות באופן קבוע. המפגש הבא של ספורטאים ממדינות שונות התקיים בשנת 1900 בפריס.
המשחקים האולימפיים השנייה, הוחלט לקיים במקביל לתערוכה העולמית בפריס, כדי למשוך יותר צופים. עם זאת, התחרויות הללו היו שונות מאוד מהתחרות המודרניות. המשחקים התקיימו במשך מספר חודשים, וההיסטוריונים עדיין מתלבטים לגבי רשימת המנצחים והתחרויות המדויקות של האולימפיאדה הזו. גם אי אפשר להשוות את הרמה הארגונית של משחקים אלה עם זמנים מאוחרים יותר. לא היו יישובים מיוחדים לספורטאים זרים, כמו גם טקסי פתיחה וסגירה של המשחקים.
ספורטאים מ -24 מדינות נכנסו לתחרות. 12 מדינות היו מיוצגות במשחקים לראשונה, ביניהן האימפריה הרוסית. אבל התחרות לא הייתה ספורטאים מאפריקה וממדינות אסיה. יוצא הדופן היה ספורטאי מהודו, שהיה באותה תקופה חלק מהאימפריה הבריטית.
אליפויות נערכו בעשרים תחומי ספורט. ביניהם היו אלה שהוחרגו לאחר מכן מהתחרות במסגרת המשחקים, למשל, pelota הבסקי.
לראשונה נשים לקחו חלק במשחקים, שהייתה החלטה נועזת באותה תקופה מצד המארגנים. במיוחד נערך טורניר גולף נשים נפרד. בקריקט הם הופיעו בשוויון עם גברים, ובטניס התמודדו גם נשים רווקות וגם זוגות מעורבים.
את המקום הראשון במספר המדליות תפסה צרפת - פילגש הספורט. המוצלחים ביותר היו החותרים, היורים והגדרנים הצרפתיים. השנייה הייתה הקבוצה של ארצות הברית, שכבר בימים ההם קיבלה מעמד של מעצמה ספורטיבית. את מספר המדליות הגדול ביותר קיבלו ספורטאים במדינה זו. גולף גברים ונשים כאחד הופיע גם הוא בהצלחה.
אתלטים של האימפריה הרוסית היו מיוצגים רק בשתי תחומים, גידור וספורט סוסים, ולא הצליחו לזכות במדליות.
