כיום כדורגל הוא הספורט הפופולרי והפופולארי ביותר בכוכב הלכת שלנו. התאריך הרשמי ללידתו נחשב לשנת 1863 ולראשונה במשחקים האולימפיים הופיע הכדורגל 37 שנה אחרי מועד זה. זה היה בפריס, במשחקים השניים לאחר תחיית המסורות האולימפיות.
טורנירי הכדורגל האולימפיים הם באחריות הפדרציה הבינלאומית לכדורגל (פיפ"א), שאורגנה בשנת 1904. הארגון מחשיב את משחקי הכדורגל של שני האולימפיאדות בקיץ (בפריס וסנט לואיס) לא רשמיות, אלא רק תערוכה, מכיוון שלא הקבוצות הלאומיות השתתפו, אלא קבוצות מועדון עצמאיות. לכן ספירה לאחור של טורנירי כדורגל במשחקי הקיץ של פיפ"א היא מהאולימפיאדה תחת המספר הסידורי השלישי, שהתקיים בשנת 1908 בלונדון.
האנגלים הפכו לאלופים האולימפיים הראשונים בספורט זה, כשהיו החזקים ביותר בטורניר של שמונה קבוצות. ראוי לציין כי צרפת באותה טורניר הוצגה על ידי שתי קבוצות בבת אחת - זה היה התקדים היחיד בהיסטוריה. קבוצות הכדורגל הבריטיות, יחד עם ההונגריות, הן עדיין הקבוצות האולימפיות המצליחות ביותר - הן זכו במדליות זהב שלוש פעמים. ואילו הברזילאים, כבר אלופי עולם חמש פעמים בספורט זה, מעולם לא הפכו לראשונים באולימפיאדה. מסקרן כי פעמיים הם לא הורשו לקבל פרסים על ידי שחקני הכדורגל של ברית המועצות - בשנת 1976 במונטריאול ניצחה הקבוצה הסובייטית את הברזילאים במשחק על מדליות ארד, ובשנת 1988 בסיאול ניצחה אותם במשחק הגמר. ברית המועצות זכתה פעמיים במדליות הזהב של טורניר הכדורגל האולימפי ושלוש פעמים הפכה למדליית ארד.
על פי כללי פיפ"א, מגבלות גיל מוטלות על שחקנים של הקבוצות האולימפיות - כל אחד מהם, למעט שלושה שחקנים בלבד, אינו חייב להיות בן 23 ומעלה. לכן, הטורנירים האולימפיים אינם אוספים את השחקנים החזקים ונחשבים לתחרויות יוקרתיות פחות מאשר באליפות העולם ואירופה.
מאז אולימפיאדת הקיץ XXVI באטלנטה, שהתקיימה בשנת 1996, נכללו בתכנית גם טורנירי כדורגל לנשים. בארבעת הפורומים שעברו בתקופה זו, לספורטאים האמריקניים יש יתרון שאי אפשר להכחיש - הם הפכו לאלופים שלוש פעמים, ופעם בתוספת זמן הם איבדו את המקום הראשון ליריבות מנורבגיה.
