המשחקים האולימפיים הראשונים התקיימו בשנת 776 לפני הספירה. באולימפיה. על פי האגדה, ספורטאים שוחחו עם זאוס עצמו. התחרויות נמשכו עד 394 לפני הספירה, עד שנאסר על ידי הקיסר תאודוסיוס הראשון. התנועה האולימפית החדשה - זו שכולם מכירים כיום - החלה בשנת 1896 באתונה.
במאה ה -18, במהלך חפירות ארכיאולוגיות באולימפיה, גילו מדענים מתקני ספורט עתיקים. אולם ארכיאולוגים הפסיקו בקרוב ללמוד אותם. ורק לאחר מאה שנה הגרמנים הצטרפו לחקר עצמים שהתגלו. במקביל, לראשונה, הם החלו לדבר על האפשרות להחיות את התנועה האולימפית.
ההשראה העיקרית להתעוררות התנועה האולימפית הייתה הברון הצרפתי פייר דה קוברטין, שעזר לחוקרים גרמנים ללמוד את האנדרטאות שהתגלו. היה לו אינטרס משלו בפיתוח פרויקט זה, מאחר שהוא האמין כי האימונים הגופניים הגרועים של החיילים הצרפתים הם שגרמו לתבוסתם במלחמת צרפת-פרוסיה. בנוסף, הברון רצה ליצור תנועה שתאחד את בני הנוער ותסייע לכונן יחסי ידידות בין מדינות שונות. בשנת 1894 השמיע את הצעותיו בקונגרס הבינלאומי, שם הוחלט לקיים את המשחקים האולימפיים הראשונים במולדתם - באתונה.
המשחקים הראשונים היו תגלית אמיתית לכל העולם וזכו להצלחה אדירה. בסך הכל השתתפו בהם 241 ספורטאים מ -14 מדינות. ההצלחה של אירוע זה עוררה השראה ביוונים עד כדי כך שהם הציעו להפוך את אתונה למקום האולימפיאדה באופן שוטף. עם זאת, הוועד האולימפי הבינלאומי הראשון, שהוקם שנתיים לפני המשחקים הראשונים, דחה רעיון זה והחליט כי יש צורך ליצור סיבוב בין מדינות למען הזכות לארח את האולימפיאדה כל ארבע שנים.
המשחקים האולימפיים הבינלאומיים הראשון נערכו בין 6 באפריל ל 15 באפריל 1896. רק גברים השתתפו בתחרות. מבוסס על 10 ענפי ספורט. מדובר בהיאבקות קלאסית, רכיבה על אופניים, התעמלות, אתלטיקה, שחייה, קליעה, טניס, הרמת משקולות, גידור. בכל התחומים הללו שיחקו 43 מערכות מדליות. האולימפיאנים היוונים הפכו למנהיגים, האמריקנים הגיעו למקום השני, הגרמנים קיבלו ארד.
מארגני המשחקים הראשונים רצו להפוך אותם לתחרות בין חובבים, בהם אנשי מקצוע לא יכלו לקחת חלק. אכן, לטענת חברי ועדת ה- IOC, לאתלטים שיש להם עניין מהותי יש תחילה יתרון על פני חובבנים. וזה לא הוגן.
מאמר קשור
המשחקים האולימפיים הראשונים: היסטוריה של התפתחות
