בשנת 1952 נערכו האולימפיאדת הקיץ בהלסינקי. עיר זו הייתה אמורה לארח אירועי ספורט כבר בשנת 1940, אך מלחמת העולם השנייה מנעה את קיומן, שבמהלכו בוטלו כל המשחקים.
בסך הכל 69 מדינות השתתפו במשחקים האולימפיים ב -1952. לראשונה הוזמן צוות של ברית המועצות, כמו גם מספר מדינות אחרות - סין, איי הבהאמה, גאנה, גואטמלה, הונג קונג, אינדונזיה, ישראל, ניגריה, תאילנד וויאטנאם. גרמניה ויפן הורשו שוב להתמודד לאחר האיסור שהוטל עקב התוקפנות של מדינות אלה במלחמת העולם השנייה. עם זאת, במקרה של גרמניה, המצב הסתבך בגלל חלוקתו לאזורי כיבוש. בגלל הסכסוך בין אזורים במדינה, ספורטאים מזרח גרמנים סירבו ללכת למשחקים באותה קבוצה כמו ספורטאים ממערב המדינה.
לא בלי חרם על משחקים מצד מדינות בודדות. הרפובליקה של סין, המכונה גם טייוואן, סירבה להשתתף במשחקים, שכן צוות PRC הוזמן גם הוא להשתתף בהם. מדינות אלו לא הכירו זו בזו זו בזו מאז הקמת המשטר הקומוניסטי בסין היבשתית והפרדת האי טייוואן ממדינה סינית אחת.
את המקום הראשון אחרי האולימפיאדה במעמד המדליות הבלתי רשמי תפסה נבחרת ארצות הברית. באופן מסורתי, ספורטאים אמריקאים, בעיקר רצים, היו חזקים. כמו כן, מספר מדליות זהב הובאו לארץ על ידי מתאגרפים, צוללנים, שחיינים ומתאבקים.
השני במספר הפרסים היה ברית המועצות. זו הייתה הצלחה אדירה בהשתתפות הראשונה באולימפיאדת הקיץ. המספר הגדול ביותר של המדליות הובא לצוות על ידי מתעמלות סובייטיות, מרימי משקל ומתאבקים.
השלישית, להפתעתם של מומחי ספורט רבים, הייתה הונגריה. משחקי 1952 הפכו עבור מדינה זו לאחת המוצלחות בתולדות ההשתתפות בתנועה האולימפית. קבוצת הכדורגל ההונגרית קיבלה מדליות זהב. צוות השחיינים של מדינה זו הציג גם אימונים ברמה גבוהה. פינלנד - המארחת בתחרות - הפכה רק לשמינית בסיווג הכללי במספר מדליות הזהב, הכסף והארד.
