אולימפיאדת הקיץ השנייה של האלף החדש התקיימה בשנת 2004. זו הייתה כבר האולימפיאדה ה -28 לאחר תחיית המסורות של קיום פסטיבלי ספורט מימי קדם. והפעם, מקום המשחקים היה קשור ישירות למסורות העתיקות של האולימפיזם, ולספירה לאחור חדשה של אירועי ספורט בקנה מידה פלנטרי שנערכו כל ארבע שנים.
הבחירה בעיר המארחת של המשחקים האולימפיים XXVIII החלה מזמן - 9 שנים לפני המועד שנקבע להחזקתם. שש ערים משלוש יבשות, כולל סנט פטרסבורג, פנו בתחילה לוועדה המיוחדת של הוועד האולימפי הבינלאומי. חמישה מועמדים הגיעו לשלב ההצבעה - הנציג הרוסי נשר מיוזמתו. ההצבעה נערכה בכמה סיבובים, כאשר כל אחד מהמתמודדים עם הדירוג הנמוך ביותר הוצא מהרשימה. שתי ערים הקשורות לתקופות עליית האולימפיזם - רומא ואתונה - נותרו הארוכות ברשימה. בירת יוון ניצחה עם יחס הצבעה של 66:41. בנוסף למשחקים של התקופה העתיקה של התפתחות התרבות שלנו, אחד התחרויות של זמננו כבר נערך באתונה. שם נערך בשנת 1896 הפורום האולימפי של האתלטים, אליו הוקצה המספר הסידורי הראשון.
לקראת האולימפיאדה ה -28 הפכה בירת יוון לעיר המשתמשת בטכנולוגיות הבנייה המודרניות ביותר. מושאי תשתית התחבורה שנבנו בתקופה זו וכעת, במהלך המשבר במדינה זו, משמשים בצורה יעילה מאוד. משנת 1998 עד 2004 נפתח שדה תעופה חדש, קווי תחבורה חשמליים - מטרו, חשמלית, רכבות חשמליות פרבריות - חודשו ומונחו מאות קילומטרים של כבישים. טקסי הפתיחה והסגירה של המשחקים נערכו במתחם ספורט שנבנה במיוחד לאולימפיאדה בצפון העיר. במקום נערכו גם מספר גדול של תחרויות אתלטיקה, וגמר טורניר הכדורגל נערך.
המקום האולימפי השני בגודלו - מתחם הספורט אליניקו - ממוקם על שפת הים ובעיקר התחרו בו נציגי ספורט המשחקים. במרכז אתונה אותרו רק שתי זירות ספורט בהן התמודדו קשתים, שחקני בדמינטון ופנטאתלטים מודרניים. לאחר מכן נעשה שימוש במתקני ספורט בצורה יעילה פחות מתשתיות התחבורה של אולימפיאדת 2004.
